מתח נמוך מול מתח גבוה

בואו נתחיל בהצהרה שאולי עשויה להישמע מפתיעה אבל היא הגיונית לחלוטין – הגדרות רמות המתח משתנות בין מדינה אחת לשנייה, וכתוצאה מכך, טווחי המתח העונים להגדרות "מתח גבוה" ו"מתח נמוך" שונות בין מדינה אחת לאחרת. למשל, ANSI C84.1-1989 האמריקאי, מחלק את רמות המתח ל"מתח נמוך" שהוא מ-600V ומטה, מתח בין 600V ל-69kV מוגדר כ"מתח בינוני", מתח בין 69kV ל-230kV כ"מתח גבוה", ומתח שבין 230kV ל-1,100kV כ"מתח גבוה במיוחד". תחום המתח המשתרע מ-1,100kV ומעלה נקרא "מתח אולטרה גבוה". בישראל, לעומת זאת, תקנות החשמל (רשיונות), תשמ"ה-1985 מגדירות כ"מתח נמוך" מתח של עד ל-1,000 וולט, "מתח גבוה" מוגדר כ-1,000 וולט ומעלה, ואילו "מתח עליון" הינו מתח ששיעורו בפעולה עולה על kV33 בין המוליכים.

מהם ההבדלים בין וולט, ואט ואמפר?

מושגים בחשמל יכולים לבלבל כל מי שאיננו עוסק בתחום, או מי שלא קרא עליו בצורה מסודרת והוא ניזון מפיסות מידע שמסתובבות ברשת. שלושה המושגים הבסיסיים הנפוצים הנוגעים לחשמל ולצריכתו הם וולט, ואט ואמפר. על מנת להסביר את ההבדלים ביניהם, ניקח דוגמה שכולנו מכירים – צינור ההשקיה והמים הזורמים בו. הוולט, אם נשתמש בהשוואה זו, לחץ המים בצינור יימדד בוולט. אבל, לחץ המים הוא רק אחד משני הגורמים שקובע באיזה זרם יצאו המים מהצינור, כי גם קוטרו של הצינור קובע. ה"קוטר" של הצינור, במקרה של חשמל, יצויין באמפר. הוא יגיד לנו כמה אלקטרונים יכולים לעבור ברוחב של ה"צינור" (במקרה של חשמל, אותו הצינור הוא מוליך). בהמשך לאנלוגיה – במידה ולחץ המים בתוך צינור המים חזק נקרא לו "מתח גבוה" ובמקרה שלחץ המים בצינור נמוך, נקרא לו "מתח נמוך".

מאחר ובישראל מתח החשמל הביתי נע בסביבות 230 וולט, ככל שכמות האמפר (זוכרים? כמות המים העוברים בקוטר צינור המים) גבוהה יותר, נוכל לצרוך יותר חשמל.

נותרנו עם הוואט, אותו קל יותר להסביר. ואט ימדוד כמה מים זורמים מהצינור בפרק זמן מסוים. כלומר, במקרה ויש לנו מתח של 230 וולט ומוליך של 40 אמפר, תצרוכת החשמל המקסימלית, תהיה 9,200 ואט בשעה (230X40). צריכת החשמל של מכשירים מסומנת בוואט, על מנת לאפשר לנו לדעת כמה מתוך אותו זרם חשמל כולל הם צורכים.

הסמכות, רישיונות והיתרים

מובן מאליו, כי עיסוק בחשמל איננו עניין לכל אדם שאיננו איש מקצוע, ולכן, תקנות החשמל (רשיונות), תשמ"ה-1985 גם מגדירות מהי ההסמכה הנדרשת לביצוע עבודות חשמל לכל אחד מסוגי המתחים.

לדוגמה, העבודות המותרות לחשמלאי-מעשי:

"בעל רישיון חשמלאי-מעשי רשאי על פי תק’ תשנ"ד-1994 ותק' תשנ"ה-1994:

(2) במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך, לעסוק בביצוע עבודות חשמל –

(א)  כולל עריכת תכניות, למעט תכנון הארקת יסוד – כשהמיתקן בעל עצמת זרם עד 40X1 אמפר, ונמצא בתוך מבנה המשמש לדירות מגורים או למשרדים;

(ב)  למעט עריכת תכניות, כשהמיתקן בעל עצמת זרם העולה על 40X1 אמפר, ובלבד שהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רישיון הרשאי לערוך אותן ובהשגחתו ובאחריותו של בעל רישיון מתאים לזרם המיתקן.

(3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רישיון מהסוגים המנויים בפסקאות (5 – תעודה המעידה על כך שסיים י"ב כיתות בבית ספר תעשייתי במגמה לחשמל, שאישר האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד שנה אחת כחשמלאי-עוזר), (6 – תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מעשי שאישר האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד שנתיים כחשמלאי-עוזר) ו-(7 – תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף, או בפיקוחו של האגף, ועמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד במשך חמש שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך) שבתקנה 7, ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מתקני חשמל, מתח גבוה ומתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל, ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות."

ואילו חשמלאי מוסמך רשאי ע"פ תק' תשנ"ד-1994

" (2) במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך, לעסוק בביצוע –

(א)  כל עבודות החשמל, לרבות עריכת תכניות, במיתקן בעל עצמת זרם עד 80X3 אמפר, ובלבד שהמיתקן נמצא במבנה המשמש לדירות מגורים, משרדים או בתי מלאכה;

(ב)  עבודות החשמל, למעט עריכת תכניות לביצוע, במיתקן בעל עצמת זרם העולה על 80X3 אמפר, ובלבד שהעבודות יבוצעו לפי תכנית שאישר בעל רישיון הרשאי לערוך תכניות כאמור, ובהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון מתאים לזרם המיתקן;

(3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל, בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רישיון חשמלאי מן הסוגים המנויים בפסקאות (5), (6) או (7) בתקנה 7, ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מתקני חשמל מתח גבוה ומתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות."

עבודה במתח גבוה דורשת אישור מיוחד!

באופן צפוי לגמרי, טיפול במתח גבוה מסויג בסייגים מחמירים, שמטרתם למנוע מעובדים (גם אם הינם עוסקים במקצוע החשמל) לטפל במתקני מתח גבוה, ללא ההכשרה המתאימה. דוגמה לכך, היא רישיון "חשמלאי מסוייג", שמתייחס למי שמבצע עבודות ובדיקות של מערכות וציוד חשמלי/אלקטרוני במתח שמעל ל-50 וולט (כולל עובדי קבלן העוסקים בטיפול ובתפעול הציוד) בתעשייה, במעבדות ובמוסדות, או במתח שמעל ל-24 וולט לכל העבודות בענפי החקלאות, הרפואה, הבנייה. במקרה כזה, ימציא מבקש הרישיון את המסמכים הבאים:

"(א)  תרשים מפורט של מערכת/מתקן המתח הגבוה אשר בה הוא אמור לטפל;

(ב)  אישור על סיום בהצלחה של קורס לתפעול מערכות מתח-גבוה;

(ג)  אישור על סיום בהצלחה של קורס מתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל;

(ד)  אישור מבעל רישיון חשמלאי-מהנדס המאשר שבחן את המבקש ומצאו כשיר לתפעל את המערכת למתח גבוה, כמפורט בסעיף זה ושתדרך את המבקש אישית בכל הקשור לתפעול נאות של המיתקן שעליו הוא מופקד."

ליעוץ מקצועי, פנו אל המומחים, אוריאל שי בע"מ.