מילון מונחים בחשמל
אלטרנטור (ALTERNATOR) – מכשיר הממיר אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית.
אלקטרו-מגנט (ELECTROMAGNET) – ליבה של חומר מגנטי, לרוב, ברזל רך, המוקף בסליל תיל שדרכו מועבר זרם חשמלי הממגנט את הליבה.
אלקטרוליט (ELECTROLYTE) – חומר המכיל יונים חופשיים ופועל כמוליך חשמלי. לרוב, אלקטרוליטים הם יונים בתמיסה, אבל למרות זאת, קיימים גם אלקטרוליטים מותכים, ואלקטרוליטים מוצקים.
אלקטרון (ELECTRON)- חלקיק זעיר אשר מסתובב סביב גרעין האטום. יש לו מטען שלילי של חשמל.
אלקטרוניקה (ELECTRONICS) – השליטה באלקטרונים (יצירת חשמל) ומחקר התנהגותם. שליטה זו מושגת על ידי רכיבים היוצרים התנגדות, נושאים, בוחרים, מנווטים, מחליפים, מאחסנים, משנים, ומנצלים את האלקטרון.
אמפר-שעה (AMPERE-HOUR) – יחידת מידה לקיבולת סוללה. מתקבלת על ידי הכפלת הזרם (באמפר) בזמן (בשעות) שבו הזרם קיים. לדוגמה, סוללה אשר מספקת חמישה אמפר לשעה במשך 20 שעות מספקת 100 אמפר – שעות.
אמפר (AMPERE) – יחידת מידה לזרימת זרם במעגל. אמפר אחד הוא כמות הזרימה כאשר וולט אחד מוחל נגד אוהם אחד של התנגדות. אמפר משמש למדידת זרם חשמל כמו ש"ליטר לדקה" משמש כדי למדוד את זרימת המים.
אמפרמטר (AMMETER או Ampere Meter)- מכשיר למדידת זרימת זרם חשמלי באמפר. מחובר בטור במעגל הנבדק.
דיודה (DIODE) – רכיב אלקטרוני בעל שני חיבורים, המאפשר מעבר זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד.
דיודת זנר (ZENER DIODE) – רכיב מוליך-למחצה אשר יוליך את הזרם בכיוון ההפוך כאשר המתח הופך לגבוה יותר מהמתח הקבוע מראש.
הארקה (GROUND) – חיבור חשמלי מלאכותי בין הגוף המוליך, המבודד חשמלית מכדור הארץ, לבין כדור הארץ.
זרם (CURRENT) – מעבר של חשמל לאורך/דרך מוליך. הזרם נמדד באמפר.
זרם חילופין (AC – ALTERNATING CURRENT) – זרם של אלקטרונים אשר הופך את כיוון הזרימה במרווחי זמן קבועים במוליך.
זרם חשמלי/מתח (CURRENT FLOW) – זרימתם או תנועתם של אלקטרונים בין אטום לאטום בתוך מוליך.
זרם ישר (DC) – זרימה קבועה של האלקטרונים הנעים בהתמדה וללא הרף באותו כיוון לאורך מוליך של מנקודה בה ערך הפוטנציאל גבוה לנקודה בה ערך הפוטנציאל נמוך יותר. הזרם מופק על ידי סוללה, גנרטור, או מיישר זרם.
חשמל (ELECTRICITY)- זרימת אלקטרונים בין אטום לאטום בתוך מוליך.
טמפרטורה אופפת (Ambient temperature) – הטמפרטורה הסביבתית, כגון גז, אוויר או נוזל, אשר באה במגע עם רכיב מסוים.
טעינה (CHARGE) – מילוי מחדש של החומרים הפעילים בסוללה על ידי מעבר של זרם ישר דרך תאי סוללה בכיוון הפוך לפריקת הזרם.
טרנזיסטור תוצא שדה (FET – FIELD EFFECT TRANSISTOR) – טרנזיסטור המשתמש במתח כדי לשלוט בעוצמת הזרם.
כיול (CALIBRATION) – פעולת האיפוס או תיקון יכולת המדידה במדים ובכלי בדיקה שונים.
מברשת (BRUSH) – חלק במנוע המתחכך בציר או בקומוטטור (Commutator) כדי לספק מעבר של זרם חשמלי למוליך נייח.
מגבר (AMPLIFIER) – התקן של רכיבים אלקטרוניים המשמשים כדי להגדיל את העוצמה, המתח או הזרם של אות.
מגנטים מלאכותיים (ARTIFICIAL MAGNETS) – מגנט אשר הפך למגנט באמצעים מלאכותיים.
מד זרם/מתח אנלוגי (ANALOG GAUGE) – מכשיר למדידת זרם המראה את עוצמתו של הזרם באמצעות שינוי מכני של מצב של המחט או המחוג על הלוח.
מחזור טעינה (CYCLING) – תהליך שבו סוללה נפרקת ונטענת מחדש.
מיישר זרם (DIFFERENTIATOR CIRCUIT) – מעגל המורכב מנגדים וקבלים שנועדו לשנות כניסת DC לפלט AC. הוא משמש להפעלת מעגלים לוגיים דיגיטליים. כאשר נעשה בו שימוש במעגלים משולבים הוא נקרא מהפך (Inverter).
מעגל מוארק (GROUNDED CIRCUIT) – מעגל בו מבוצעת הארקה.
מעגלים אנלוגיים משולבים (ANALOG IC) – מעגלים מורכבים המשולבים כדי לייצר, להגביר או להגיב על מתח משתנה. הם כוללים סוגים רבים של מגברים המערבים המרות אנלוגיות לדיגיטליות ולהיפך, טיימרים וממירים. הם מוכרים גם בשמות Operational Amplifier Circuits ו-OP – Amps.
מעגלים דיגיטליים משולבים (DIGITAL IC) – מעגלים משולבים המייצרים אותות מתח לוגי או פולסים אשר להם רק שתי רמות פלט – ON או OFF.
משרעת (Amplitude) – מונח המשמש לתאר את הערך המקסימלי של הפולס או גל. זה הערך העליון הנמדד במדידה המתחילה מאפס.
נגד קבוע (FIXED RESISTOR) – נגד בעל ערך התנגדות אחד בלבד.
נתיך (FUSE) – רכיב בטיחותי הניתן להחלפה במעגל חשמלי. כאשר חל עומס יתר במעגל, הנתיך "שובר" את המעגל ומנתק את הזרם.
פריקה (DISCHARGE) – תהליך שמטרתו להפחית אנרגיה חשמלית מגוף הטעון בה כקבל או סוללה.
קבל (CAPACITOR) – רכיב המאחסן אנרגיה חשמלית ומסוגל לפרוק אותו. נפוץ בשימוש בעיקר במעגלי פריקה והארקה.
רוטור (Armature) – החלק הנייד של גנרטור או של מנוע. הוא מורכב ממוליכים אשר מסתובבים באמצעות שדה מגנטי כדי לספק מתח על-ידי השראה אלקטרומגנטית.
שדה אלקטרו-מגנטי (ELECTROMAGNETIC FIELD) – האזור סביב למוליך ממוגנט, אשר נוצר על ידי הזרמת חשמל דרכו.
שדה חשמלי (ELECTRICAL FIELD) – האזור שמסביב לגוף הטעון ובו לטעינה ישנה השפעה.
תדר/תדירות (FREOUENCY) – מספר מחזורי פולס או גל שהושלמו בשנייה אחת. התדר נמדד בהרץ.
ליעוץ מקצועי, פנו אל המומחים, אוריאל שי בע"מ.