אנשים רבים מוצאים את עצמם בשדה תעופה או בחדר מלון במדינה אחרת כאשר הם ממש צריכים להטעין את הטלפון, המצלמה או המחשב הנייד שלהם ומגלים שהם פשוט לא יכולים לעשות זאת. השקעים נראים מוזרים והתקעים של המטענים והמכשירים החשמליים אינם מתאימים להם. מדוע יש תקעים עם חורים מלבניים ולמה חלקם עם 3 חורים בעוד אחרים עם 2? מדוע אין בכל מקום שקעים דומים לאלו שאנחנו משתמשים בהם בבית?
התשובה הקצרה היא שהמערכות המספקות חשמל לבתים ברחבי העולם נבנו על ידי אלפי אנשים במהלך 140 השנים האחרונות. והם עוד לא סיימו. ברחבי העולם, לכ-750 מיליון אנשים - אמנם לאחד מכל 10 עדיין אין גישה לחשמל, אבל עבור 90% שכן, ישנם 15 סוגים שונים של שקעי חשמל ביתיים בשימוש ברחבי העולם.
כדי להבין מדוע שקעי חשמל אינם זהים, צריך לדעת כיצד בכלל פועל תקע. בארה"ב, החריץ בצד ימין של שקע חשמלי נקרא הצד "החם" והחריץ בצד שמאל הוא "נייטרלי". כאשר מחברים מנורה ומדליקים אותה, היא משלימה מעגל המאפשר לזרם חשמלי לזרום ולהדליק את המנורה. הזרם זורם מהצד "החם" דרך המנורה ובחזרה לצד ה"ניטרלי". על בסיס זה נוצר תקע אמריקאי המתחבר לשקע אמריקאי המאופיין בכניסות מלבניות ושונה מהשקעים המוכרים לנו בישראל.
הפתח השלישי באמצע השקע נקרא "הקרקע". זה עוזר להגן עליך מפני התחשמלות אם משהו משתבש בתקע, או אם חוט משתחרר בכל מה שחברת לחשמל. תכונה זו נקראת הארקה, מכיוון שאם זרם חשמלי בורח מהחוטים שבדרך כלל נושאים אותו, סט מיוחד של חוטים מוביל אותו מהפתח המרכזי אל מוט הקבור עמוק באדמה.
כדי לדחוף זרם דרך החוטים, מערכות חשמליות יוצרות לחץ הנקרא מתח. ככל שהמתח גבוה יותר, הלחץ גבוה יותר.
בניית רשת החשמל
כאשר ממציאים כמו תומס אדיסון, ג'ורג' וסטינגהאוס וניקולה טסלה בנו את רשת ההולכה המודרנית הראשונה בעולם בארה"ב בשנות ה-80, המתח שנמסר לבתים נקבע על 110 וולט. רוב הדברים שעבדו אז על חשמל - בעיקר אורות - עבדו הכי טוב ב-110 וולט.
אך כשאנשים התחילו לבנות רשתות חשמל במדינות אחרות, הם ניסו לעשות שיפורים. חברות באירופה הבינו שאספקת חשמל ב-220 וולט במקום 110 וולט תהיה זולה יותר. הרי במתח גבוה יותר, חברות חשמל יכולות לספק את אותו הספק עם פחות זרם - דמיינו זרם צר שזורם במהירות בהשוואה לזרם רחב יותר שזורם לאט. בנוסף, זרם מופחת מאפשר שימוש בחוטים דקים יותר. מכיוון שהנחושת המשמשת לחוטי חשמל היא יקרה, מתח גבוה יותר יכול לחסוך כסף.
פינים עגולים היו עוד חידוש מוקדם בתקעים. אנשים חשבו שהם גרמו לתקע להתאים בצורה בטוחה יותר לשקע.
בהתחלה, לתקעים בארה"ב היו רק שתי לשוניות ללא פין הארקה. מהנדסים פיתחו את הרעיון של פין הארקה כדי להפוך את התקעים לבטוחים יותר בשנות ה-20. מדינות רבות אימצו מיד את התקעים המוארקים הללו, אך הם לא תמיד הפכו אותם לכלל. לדוגמה, בעוד ארה"ב השתמשה בתקעים אלה עבור מכשירים מסוימים, הם לא הפכו לסטנדרט בבתים עד 1971.
אז בגלל שמדינות שונות אימצו חידושים כאלה בזמנים שונים, התקעים שבהם השתמשו השתנו במהלך השנים.
עכשיו, כשלרוב הבתים בעולם יש גישה לחשמל, אימוץ תקן עולמי אחד יהיה נוח יותר מאשר סוגים שונים של תקעים. אבל זה ידרוש ממדינות שעדיין לא משתמשות בתקן הזה להוציא מיליארדי דולרים כדי לשנות את השקעים שלהן, את האופן שבו הן בונות מבנים ואפילו את האופן שבו הן מייצרות מכשירי חשמל מסוימים. באופן לא מפתיע, המדינות האלה מעדיפות להוציא את הכסף הזה על משהו אחר.
השורה התחתונה היא שמדינות אולי תומכות ברעיון של תקן עולמי, אבל אף אחת לא רוצה לשנות את התקן הקיים אצלה. אז לעתיד הנראה לעין, אם אתם מתכוננים לטיול, אל תשכחו לארוז מתאמים המתאימים לשקעים הנפוצים במדינת היעד.
בחנות האונליין של "אוריאל שי" תמצאו מגוון רחב של שקעים ותקעים כגון שקע אמריקאי לקיר וכן שקעים ותקעים תעשייתיים ומיוחדים המתאימים לשלל יישומים ושימושים.