בדיקות ציוד מגן אישי לעבודה בגובה בראי החוק

בדיקות ציוד מגן אישי לעבודה בגובה בראי החוק

ב-13 במרס 2007, חתם אליהו ישי, שר התעשייה המסחר והתעסוקה דאז, על תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, ובכך, השלים, דייק וסיפק את ההתייחסות הפרטנית הנדרשת לעבודה בגובה, בהשלמה לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997.

• כתבה מומלצת: ציוד בטיחות לעבודה בחשמל - מהו ולמה הוא נועד?

מהי "עבודה בגובה" ומיהו האחראי לאספקת הצמ"א?

לשון החוק גורסת כי "עבודה בגובה תיחשב אחת מהעבודות הבאות:

""תחום עבודה בגובה" - עבודה בגובה שהיא עבודה -

1. על סולמות;
2. מתוך סלים להרמת אדם;
3. מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים;
4. בתוך מקום מוקף;
5. מעל לפיגומים נייחים;
6. מעל גגות;
7. מעל מבנה קונסטרוקציה;
8. בטיפול בעצים וגיזומם;
9. בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה;

סעיף 7 מציין:

"מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות בתקנות אלה, כשהם במצב תקין ולפי דרישות התקן או תקנות ציוד מגן אישי, לפי העניין.". אם כך, האחראי לאספקת הציוד לעובד הוא המנהל (או האחראי על הביצוע), אבל מי הוא האחראי לתקינותו של ציוד מגן אישי בעבודה בגובה? תכף נשוב לכך.

מה כולל ציוד מגן אישי לעבודה בגובה?

את מערכות של הצמ"א לביצוע עבודות בגובה, ניתן לחלק לשני סוגים ראשיים

מערכות מיקום בעבודה - מערכות אשר מבטיחות את יציבות גופו של העובד בגובה בדרך המונעת את מעידתו או נפילתו משם.

מערכות בולמות נפילה - אינן מונעות את הנפילה, אבל מבטיחות את העובד מפני נזק, במקרה שהוא מועד או מאבד את שיווי משקלו. ברוב המקרים, מדובר ברתמות בטיחות.

בת"י 1849, התקן הישראלי העוסק בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה, שני סוגי המערכות נקראים PPE - Personal protective equipment against falls from a height.

לכל אחד משני סוגי המערכות שלושה רכיבים מרכזיים

• הרכיב המולבש על גופו של העובד - כרתמה או כחגורה (שנכללה עד לא מזמן בת"י 1849, אבל כיום איננה נכללת בו, ולכן השימוש בה אסור!)
• אמצעי הקשירה - אשר מחובר בקצהו האחד לעובד (ברתמה) ובקצהו השני לנקודת עיגון איתנה. אמצעי הקשירה עשוי להיות כבל או שרשרת מתכת (הצריכים לעמוד בכוח מתיחה של 1500 ק"ג מבלי שיינזקו), חבלים או רצועות אריג העשויים מסיבים סינטטיים (העמידים בכוח מתיחה סטטי של 2,200 ק"ג ללא נזק).
• נקודת העיגון - נקודת עיגון איתנה ויציבה, אשר נדרשת לעמוד בבלימת משקל גוף העובד במקרה הצורך, ואליה נקשר קצהו השני של אמצעי הקשירה. הדרישה היא כי נקודת העיגון צריכה להיות ממוקמת גבוה ממקום הימצאו של העובד, או, לכל, הפחות באותו מישור אופקי, אבל בשום פנים ואופן לא מתחת למקום בו נמצא העובד.

בנוסף למערכות המיקום והמערכות בולמות הנפילה, עובד אשר מבצע עבודה בגובה מחויב בנעילת נעלי בטיחות המצוידות בסוליות מיוחדות נגד החלקה, חבישת קסדת מגן ובציוד נוסף, המתחייב מסוגה ואופייה של המטלה שעליו לבצע (למשל, משקפי מגן, כפפות לטיפול במתח גבוה וכד').

על מי מוטל האחריות לתקינותו של ציוד מגן אישי בעבודה בגובה?

סעיף 9 - "שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה" מפרט: "מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה:

והחידוד מגיע בסעיפים קטנים 6+7:

6. ייערכו בדיקות תקינות ושלמות של מערכות הצמ"א, על רכיביהן ואביזריהן, על פי הוראות היצרן ובתדירות שקבע; נתגלה בציוד פגם לפני השימוש או במהלכו, יספק המבצע לעובד ציוד חלופי מתאים;

7. מערכת צמ"א שהופעלה ובלמה נפילת גוף אדם או שנתגלה בה פגם, כאמור בפסקה 6, תוצא משימוש לצורך בדיקה והחלפת מכללים לפי הצורך; הבדיקה תיעשה במרכז תיקונים שהרשה היצרן; סופג אנרגיה חד-פעמי יוחלף לאחר בלימת נפילה;

חלק 2 של ת"י 1849 - שיטות בדיקה, מפרט את שיטות הבדיקה המתייחסות לחומרים, לרכיבים ולמערכות בציוד הגנה מפני נפילה, ומתייחס לאותן " בדיקות תקינות ושלמות" שעליהן מדבר סעיף 6 בחוק, אשר נמצאות באחריותו של הממונה על העבודה, ואמורות להיות מבוצעות בתדירות של לפחות פעם בשנה (על פי המלצות ת"י 1849). אולם, מעבר לבדיקות היזומות הקבועות בתקן ובחוק, חייב העובד לבצע בדיקה פרטנית של הציוד, בכל פעם לפני השימוש בו.

מה כוללת בדיקת צמ"א על ידי העובד?

בנוסף לבדיקה ויזואלית של הציוד למציאת סדקים או פגמים הנראים לעין, יש להשקיע זמן בבדיקת הציוד הבא

בדיקת הרתמה:

• בדיקת הרצועות - חיפוש אחר שפשופים, קרעים, חתכים, נקודות מותכות (העלולות להיווצר מגיצים בעת ריתוך) או צבועים בצבע.
• בדיקת התפרים המחברים - איתור חלקים שאינם תפורים כהלכה מחמת התפוררות או פתיחה כתוצאה ממאמץ.
• בדיקת האבזמים, המחברים והקרסים - למציאת עיוותים, דפורמציה, סדקים או קצוות קיימים חדים. באותה ההזדמנות יש לוודא גם קפיציות תקינה של סגרי האנקולים

בדיקת תקינות חבל המיקום:

יש לוודא העדר פגמים בשלמות החבל: קרעים מקומיים, התקשותו של החבל, נקודות ריקבון, נקודות חריכה (כתוצאה מגיצי ריתוך) הצרת קוטר החבל, התארכותו או כל נתון אחר העלול להעיד על אי כשירותו של החבל ועל כך כי השימוש בו עלול לסכן את שלום העובד.

הערה חשובה: לאחר בדיקה כזו, במידה והתגלו בה נתונים חשודים, עובד רשאי (וחייב!) לפסול את הציוד, לא להשתמש בו, וליידע את הממונה על כך. אין מקום לעיגול פינות, כאשר מדובר בתקינות ציוד מגן אישי לעבודה בגובה!

ליעוץ מקצועי, פנו אל המומחים, אוריאל שי בע"מ.